אילו סוגי אבנים מופיעות בכליות?

אנשים שחוו אבנים בכליות מתארים זאת ככאבים פתאומיים וחריפים, מעין דקירות באזור המותן. מה פשר הכאב הזה?
אבן חסמה את מעבר השתן מהכליה אל שלפוחית השתן. אם האבן מתקדמת אף לעבר השלפוחית עצמה, הכאב העז מתפשט בהדרגה לכיוון הבטן התחתונה ולאזור המפשעה.

אל הכאבים בשלב זה מתלוות תחושות של בחילה או הקאה, לצד צורך תכוף בהשתנה. לא רבים יודעים, אך עזות הכאב אינה בהכרח מדד לגודל האבן.
יש אבנים קטנות שגורמות לכאב עצום, בעוד שיש אבנים שאינן מורגשות ולו בכאב קל (בעיקר כאשר הן ממוקמות בתוך הכליה עצמה). ככלל, אבנים בכליות כוללות קשת תסמינים וסימפטומים, עליהם נרחיב בפרק הבא.

כיצד נוצרות אבנים בכליות?

סוגי אבנים בכליות נוצרות בדומה לאופן יצירת אבן בטבע – מדובר במשקע של מינרלים המתגבשים בתהליך כימי מיוחד בתוך התערובת המימית של השתן.
אבנים אלו יכולות להתמקם במקומות שונים – במעבר אל השלפוחית, בתוך השופכנים, בתוך שלפוחית השתן עצמה ולפעמים לצאת החוצה, כפי שנכנסו, דרך זרם השתן.
בממוצע, גודלן יהיה כגודל של גרגיר חול ולעיתים נדירות תגדלנה ותגענה עד לגודל כדור גולף.  

אבנים מסידן

כ-80% מסוגי האבנים בכליות מורכבות משני חומרים: סידן ואוקסאלט, או סידן ופוספט. למחצית מן האנשים הסובלים מאבנים בכליות מסוג זה יש רמות גבוהות של סידן בשתן (בשפה הרפואית: היפרקלציאוריה). תהליך זה מתרחש בעקבות ספיגת יתר של סידן במעי, אובדן של סידן בעצמות או בשל הפרעה במהלך ספיגת הסידן בתהליך החזור אל זרם הדם בתוך הכליה. יש גם סיבות מטאבוליות, גנטיות ואף תזונתיות שעלולות להביא לכמות יתר של סידן בשתן.

אבנים זיהומיות

אבני זיהום בכליה (struvite) משלבות בתוכן מגנזיום, אמוניום, פוספט, גבישי סידן, קרונאט וכן פוספאט. מצב זה נוצר כאשר יש זיהום כרוני או חוזר במערכת דרכי השתן. האבנים יכולות להגיע לגדלים גדולים מאוד ואף להתפשט אל עבר כל אגן הכליה. בעגה הרפואית אבן זיהומית מכונה גם אבן יציקה.

אבני חומצה אורית

לעיתים נוצרות אבני כליה עקב המצאות חומצה אורית, כאשר מתרחש בגוף תהליך של עיכול חלבון. רמת החומצה האורית בקרב בני אדם גדולה ברמתה פי 10 מאשר אצל רוב קבוצת היונקים בטבע. מערכת השתן הופכת לרוויה עם חומצה אורית כאשר רמת החומציות (PH) בשתן צונחת מתחת ל-5.5. הנטייה להיווצרות של אבנים בדרכי השתן מסוג אבני חומצה אורית מזוהה עם אנשים שאוכלים כמות רבה מאוד של חלבון, בעיקר כזה המצוי בבשר ובעוף. לצד זאת, סובלים מהתופעה גם חולים העוברים טיפולים כימותרפיים או הלוקים בשיגדון (gout). במקרים נדירים בהרבה, אבני החומצה האורית מתפרצות כתוצאה ממחלה גנטית שיש לה קשר מסוים למטבוליזם של החלבון.

אבני ציסטין

אבני ציסטין נחשבות לסוג הכי פחות נפוץ של אבני כליה, כיוון שהן מהוות אחוז אחד בלבד מכלל סוגי האבנים בכליות. אבנים אלו נוצרות בשל מחלה גנטית נדירה שגורמת לרמות גבוהות של ציסטין במערכת השתן. לרוב קיומן של האבנים מתגלה כבר במהלך גיל הילדות המוקדם.

אילו סוגי אבנים מופיעות בכליות

אבנים בכליות מסוגים שונים

כפי שניתן להבין, ישנן סיבות מגוונות להיווצרות אבנים בשתן או אבנים בכליות, אבל יש נסיבות נוספות, שהן פחות שכיחות. ישנן אבנים שנוצרות כתוצאה מטיפול תרופתי מסוים. כך, למשל, יש אבנים שנקראות indinavir שמופיעות אצל חולים שטופלו בתרופה כנגד מחלת הכשל החיסוני (HIV).

היו מקרים נדירים המתועדים בספרות הרפואית להופעת אבנים בחולים שנהגו ליטול בקביעות ובתדירות גבוהה תרופות נגד שיעול. בשנים האחרונות אף התגלה שתרופה שכיחה לטיפול במיגרנות הנקראת טומפקס, עשויה להגביר סיכון להיווצרות אבנים בכליות על ידי הורדת רמות הציטראט בשתן (ציטראט הוא מרכיב חיובי בשתן שנועד לדכא יצירת אבנים בכליות).
מעבר לכך, חולים הנוטלים טומפקס מצויים בסיכון ליצירה של אבני סידן בשילוב אוקסלט או פוספט. מומלץ לדעת זאת אם הנכם סובלים ממיגרנות ולבקש מהרופא לשקול אופציות תרופתיות אחרות

טיפול באבנים בכליות

דרכי הטיפול באבנים בכליות כוללות שני מהלכים מרכזיים:
ראשית, טיפול בהוצאת האבנים, שנית, מניעה עתידית של היווצרות אבנים חדשות. מרבית אבני הכליה הקטנות (קוטרן פחות מ-5 מ”מ) יפלטו ממערכת השתן ללא כל צורך בטיפול מיוחד. מומלץ להקל על מעבר האבן באמצעות הגדלת צריכת כמות הנוזלים בגוף וכן לסנן את השתן כדי לאסוף את האבן לשם אנליזה מעבדתית שלה.
קביעת ההרכב של האבן תסייע להבין איזה סוג של אבן היא לטובת תכנון הטיפול כבר בשלב המידי ולשם הטיפול למניעה עתידית. במקרה שיש לאדם רק כליה בודדת, אי ספיקת כליות, חסימת שתן מלאה או זיהום – יהיה צורך בהתערבות טיפולית מלאה. במידה וניתן להמתין לפליטה טבעית של האבן, המטופל יקבל משככי כאבים, נוזלים ומנוחה.

ישנם מחקרים מהשנים האחרונות מתוכם עולה, כי יש קבוצות תרופות שיכולות לזרז את יציאת האבנים הממוקמות בחלק התחתון של השופכן (חסמי אלפא). מקובל להשתמש בתרופות אלו לטיפול בערמונית מוגדלת בקרב גברים. בין התרופות: CADEX, HYTRIN, XATRAL , או OMNIC.
התערבות כירורגית בדמות ניתוח אבנים בכליות או ריסוק אבנים בכליות, תידרש בסבירות גבוהה אם האבן לא מצליחה לצאת בדרכים אחרות לאחר טווח של 4-6 שבועות.

מעבר לכך, קיימות שיטות טיפול נוספות, אך על מנת לקבוע את הטיפול המתאים ביותר יש לשקול פרמטרים שונים באשר לסוגי האבנים: מספרן, גודלן, מיקומן והרכבן. בדף הבית שלנו תוכלו לקבל מידע נוסף על שיטות הטיפול בקליניקה ולבחון שאלות נפוצות של מטופלים והמלצות רלוונטיות.

 

מדריך אבנים בכליות- ד”ר ניר קליינמן

  • אבנים בכליות- דרכי היווצרות
  • מוצאן של אבנים בכליות
  • אבנים בכליות- אוכלוסיות סיכון
  • סקירת סוגי האבנים השונות בכליות
  • הקשר בין סוג האבנים לתסמינים ולטיפול
  • מה הם הסימפטומים השכיחים של אבנים בכליות?
  • כיצד מאבחנים אבנים בכליות?
  • אילו בדיקות נוספות מומלץ לבצע כשיש חשש לאבנים בכליות?
  • סקירה נרחבת של סוגי הטיפולים הקיימים בשוק
  • לאיזה מטופל מתאים כל טיפול
  • סוגי הטיפולים לאבני כליה קטנות או גדולות
  • הפרוצדורה של כל טיפול
  • תופעות הלוואי
  • שתיית מים מרובה
  • המלצות תזונתיות
  • המלצות תרופתיות
  • זיהוי מוקדם