פרק 1: מהן אבנים בכליות ולמה הן נוצרות? (מדריך)

מהן אבנים בכליות ולמה הן נוצרות?

מערכת השתן אחראית על ייצור השתן בגוף ועל הובלתו אל מחוץ לגוף.

מערכת השתן מורכבת משתי כליות, שני שופכנים (צינוריות עדינות המובילות את השתן מהכליות לשלפוחית השתן), השלפוחית עצמה והשופכה, צינור המוביל את השתן מהשלפוחית אל מחוץ לגוף.

אבנים בכליות היא מחלה בה מלחים ומינרלים מופרשים בשתן ומתגבשים בכליות ליצירת אבנים (אבן אחת או יותר).

גודל האבנים בדרכי השתן עשוי לנוע בין גרגר זעיר לאבן גדולה בגודל מס' סנטימטרים. כאשר האבן נמצאת בתוך חלל הכליה היא בדר"כ לא גורמת לתסמינים.

אולם, כאשר האבן נודדת לתוך צינור השתן (השופכן) שהינו דק ועדין, היא עלולה לחסום אותו ולגרום לכאבים עזים, פגיעה בתפקוד הכליה ולעיתים אף לזיהומים מסכני חיים.

דרכי היווצרות של אבנים בכליות

אבנים בדרכי השתן נוצרות כאשר השתן הופך מרוכז מדי. התופעה מובילה להתגבשות גבישים בכליות המורכבים ממלחים ומינרלים.

מערכת השתן כוללת מנגנון למניעת היווצרות הגבישים, אולם כאשר המנגנון כושל בפעילותו, נוצרות אבנים בשתן.

רוב אבני הכליה הן קטנות ונפלטות באופן עצמוני דרך דרכי השתן. אולם, כאשר האבן גדולה יחסית, היא עשוי לחסום את השופכן והכליה ולגרום לכאב חד המורגש על פני המתן, בטן תחתונה, ועשוי להקרין למפשעות ולאשכים (בגברים).

חסימה כזו המתקיימת לאורך זמן עשויה להוביל לפגיעה משמעותית בתפקוד הכליות ועל כן יש לטפל בה במהירות האפשרית.

ביותר מ-50 אחוז מהמקרים, הסיבה להיווצרות אבני כליה אינה ידועה (מצב אידיופאתי). ביצרני אבנים חוזרים ניתן לערוך ברור מטבולי הכולל בדיקות דם ואיסוף שתן 24 שעות.

ברור זה עשוי להצביע על הפרעה מטבולית הגורמת ליצירת אבנים. כאשר נמצאת הפרעה כזו, ניתן לטפל בתרופות או שינוי תזונתי ולמנוע או להפחית את קצב יצירת האבנים.

מוצאן של אבנים בכליות

כ-80 אחוז מסוגי אבנים בדרכי השתן מכילות תרכובות שונות של סידן. סוגי האבנים העיקריות הן:

• אבני סידן – הסוג הנפוץ של אבנים בדרכי השתן. כ-80% מהאבנים בדרכי השתן מכילות מרכיב סידני. נוצרות כתוצאה מריכוזים גבוהים של סידן בשתן, באחד משלושה מנגנונים:  ספיגת סידן מוגברת במעי, הפרשה מוגברת ע"י הכליה או הפרשה מוגברת של הורמון בלוטת הפרטיירואיד (PTH).
• סטרוביט – חלק קטן יותר (10-20%) מהאבנים עשויות סטרוביט (Struvite). אבנים אלו מורכבות מאמוניום, מגנזיום, פוספאט. הן הנוצרות עקב זיהומי כליה.
• חומצה אורית – 5-15% מהאבנים עשויות חומצות שתן, הנוצרות עקב רמות גבוהות של חומצת שתן בשתן או במחזור הדם – מאפיין בולט אצל חולי השיגדון (Gout).
• ציסטין – אבני כליה בעלות מקור גנטי, מהן סובלים אחוז בודד מאוכלוסיית החולים; הן נוצרות עקב פגמים מולדים במערכת הפרשת השתן בכליות.
• חומצה אוקסלית – רמה גבוהה של חומצה אוקסלית מעודדת היווצרות אבנים בדרכי השתן. זוהי בעיה המאפיינת גם חולים במחלות מעי דלקתיות (קרוהן, קוליטיס כיבית) כמו גם אנשים בריאים הצורכים באופן ממושך מזון עתיר אוקסלאט (סויה, תרד, שוקולד, אגוזים, אשכוליות, ויטמין C ועוד).

 

אוכלוסיות סיכון שעשויות לסבול מאבנים בכליות

כ-10-15% מאוכלוסיית המערב צפויה לסבול מהיווצרות אבן בכליה, לפחות פעם אחת בחייהם.

שיעור הסובלים מתופעת אבני כליה אף גבוה יותר במזרח התיכון עקב שני גורמים: שתיית מים בלתי מספיקה באקלים חם וצריכה גבוהה של מזונות עשירים באוקסלטים (עליהם נכתב לעיל).

אנשים שאינם שותים מספיק מים באופן השומר על צלילות נוזל השתן (10-8 כוסות מים ביום) נוטים לפתח אבנים בדרכי השתן והכליות.

אבנים בשתן יכולות להיווצר על בסיס תורשתי; אם בני משפחה קרובים נוטים לסבול מתופעת אבנים בכליות, קיים סיכוי מסוים לסבול מהתופעה גם כן.

אצל גברים הסיכויים לסבול מאבנים בכליות גבוהים פי 3 מאלו של נשים, כאשר המחלה לרוב נחשפת באמצע שנות ה-30.

לאדם שכבר חווה התקף "עווית כלייתית" עקב אבנים בכליות יש 50% סיכוי לפתח אבן נוספת תוך 10 שנים. השכיחות תלויה בגורמים שונים – סביבתיים וגנטיים.

מחקרים מצביעים על קשר בין היווצרות אבנים בדרכי השתן לבין רמת החיים: רמת חיים גבוהה יותר מתאפיינת בשכיחות גבוהה יותר של אבנים בכליות, ככל הנראה עקב השפעות הקשורות באופי הפעילות הגופנית ו/או שינויים בהרכבי המזון הנצרך.

מידע נוסף

בפרקים הבאים נציג סוגים שונים של אבנים בכליות והשפעתם על הגוף, נסקור דרכי אבחון תסמינים וזיהוי של אבנים, נסביר על טיפולים הקיימים בשוק, נפרט אודות אופן ביצוע הטיפולים הקיימים ונדבר על דרכי מניעת אבנים בשתן.

בנוסף, בדף הבית שלנו תוכלו לקרוא תשובות לשאלות נפוצות בנושא אבנים בכליות: מה שכיחותן של אבנים בכליות, מהן הבדיקות העיקריות לאבחון המחלה, האם ניתן למנוע היווצרות של אבנים בכליות ועוד.

מדריך אבנים בכליות – ד"ר ניר קליינמן