אבנים בכליות – טיפול אחד והכאב נעלם

שאלות נפוצות

• −

  מהי אבן בכליה?

   

  • אבנים בכליות הן צברים של מינרלים הנמצאים בשתן אשר תחת תנאים מסוימים מצטברים לכדי מסות. האבנים מגיעות בהרכבים וגדלים שונים, ונוצרות בדרכי השתן העליונות (אגן הכליה וגביעי הכליה) מהן יכולות לנוע לשופכנים (הצינורות המחברים בין הכליות ושלפוחית השתן), ומשם לשלפוחית השתן והחוצה דרך השופכה לאסלת השירותים.

   

   

• −

  מה השכיחות של אבנים בכליות?

   

  • השכיחות של הסוגים השונים של אבנים בכליות משתנה לפי אזורים גיאוגרפיים המאופיינים באקלים שונה ובמרכיבי מזון שונים. בעולם המערבי השכיחות היא סביב 10%. זאת אומרת ש-1 מכל 10 אנשים יפתחו אבן בכליה בתקופה כלשהי בחייהם. כמו כן, לאדם שפיתח אבן בכליה יש סיכוי של 50% לפתח אבן נוספת תוך 10 שנים.

   

   

• −

  מה גורם להיווצרות אבני כליה?

   

  • ישנן סיבות רבות להיווצרות אבנים בכליות – מצבים מטבוליים נרכשים או מולדים הגורמים להפרת איזון המינרלים בשתן, דיאטה עשירה בחומרים המעודדים יצירת אבנים, או ענייה בחומרים המעכבים יצירת אבנים, מיעוט בשתיה, ומצבים מבניים הגורמים להפרעות בזרימה של השתן ובכך לעידוד יצירתן של אבנים בדרכי השתן.

   

   

• −

  האם יש נטייה משפחתית להתפתחות אבנים בכליות?

  1. 1. כן. הסיכוי להתפתחות אבנים בכליות לבני משפחה של סובלים מאבנים בכליות הוא בערך כפול מהאוכלוסייה הכללית.

• −

  ממה עשויות אבנים בכליות?

  ישנם סוגים רבים של אבנים בכליות. ארבעת הסוגים השכיחים ביותר הינם:

  1. אבני סידן – הסוג השכיח ביותר, מהווה כ-80% מכלל האבנים. שני תת-סוגים עיקריים הם אבני קלציום אוקסאלאט וקלציום פוספאט.

  2. אבני חומצה אורית – כחלק ממחלת גאוט או ללא מחלת גאוט. קיים ריכוז גבוה של חומצה אורית בשתן, אשר הינו בעל חומציות גבוהה.

  3. אבני סטרוויט – על פי רוב אבני זיהום. בדר"כ אבנים גדולות הנגרמות מנוכחות חיידק במערכת השתן.

  4. אבני ציסטין – נוצרות במחלת גנטית הנקראת ציסטינוריה. במחלה זו קיימת הפרשה של ציסטין לשתן ללא יכולת ספיגה חזרה ע"י הכליות, ועל כן ריכוז הציסטין בשתן עולה.

• −

  מי נמצא בסיכון לפתח אבנים בכליות?

  למס' קבוצות באוכלוסיה קיים סיכון מוגבר לפתח אבנים בכליה:

  1. היסטוריה משפחתית של אבנים בכליות.

  2. היפרקלציאוריה – רמות סידן גבוהות בשתן.

  3. מחלות מעי דלקתיות (IBD) כמו מחלת קרוהן (CD), קוליטיס אולצרטיבי (UC).

  4. היפרפרטיירוידיזם – רמות גבוהות של הורמון ה-PTH בדם.

  5. תסמונת המעי הקצר.

  6. מחלת גאוט או היפראוריקוזוריה (רמות גבוהות של חומצה אורית בשתן).

  7. היפראוקסלוריה (רמות מוגברות של אוקסאלאט בשתן).

  8. ציסטינוריה – מחלה גנטית.

  9. השמנה.

• −

  מה הם התסמינים העיקריים הנגרמים ע״י אבנים בכליות ובדרכי השתן ?

  לרוב אבנים בכליות אינן גורמות לתסמינים. לעיתים מופיע כאב עמום על פני המתן. כאשר אבן עוברת מהכליה לשופכן, עשויים להופיע התסמינים הבאים:

  1. כאב – על פי רוב מדובר בכאב על פני המתן, אולם הכאב יכול להופיע בבטן או בגב. הכאב עשוי להקרין למפשעות ובגברים לאשכים.

  2. בחילות והקאות.

  3. תכיפות, דחיפות וצריבה בהשתנה.

  4. דם בשתן.

  5. שתן בעל ריח רע.

  6. חום ו/או צמרמורת – זהו סימן מסוכן המצריך פניה דחופה לטיפול רפואי!

• −

  איך מאבחנים אבנים בכליות ובדרכי השתן?

   

  • במקרים בהם יש חשד בכאבים הנגרמים מאבנים בדרכי השתן, האבחנה מתבצעת בעזרת בדיקות דם, בדיקת שתן, ובדיקת הדמיה המדגימה את האבן. בדיקות ההדמיה האפשריות הן צילום רנטגן של הבטן, בדיקת אולטרסאונד לדרכי השתן, ובדיקת CT של הבטן והאגן. בדיקת ה- CT היא המדויקת ביותר, אך כרוכה בקרינה מייננת.

   

  בדיקות ההדמיה העיקריות המשמשות לאבחון אבנים בכליות ובדרכי השתן הן:

  1. צילום בטן – תמונה הנוצרת באמצעות קרני רנטגן. היתרונות באמצעי זה הינם רמת קרינה נמוכה, זמינות גבוהה ומחיר נמוך של הבדיקה. החיסרון הבולט הוא שלא כל האבנים נראות בצילום זה.

  2. סונאר (אולטרא סאונד) כליות – אמצעי הפועל באמצעות גלי קול. בדיקה זו אינה כרוכה בקרינה כלשהי, זמינה וזולה, אולם יעילה בעיקר לאבחון אבנים בכליה ולא בשופכן (צנור השתן).

  3. טומוגרפיה מחשבית (CT) – זוהי הבדיקה המדויקת ביותר, המאפשרת לאבחן את כל סוגי האבנים במערכת השתן כולה, אולם היא כרוכה בכמות גדולה של קרינה.

• −

  כיצד מטפלים באבנים בכליות?

  לא בכל האבנים צריך לטפל. באבנים קטנות נהוג לא לטפל ולאפשר פליטה עצמונית ממערכת השתן.

   

  • הטיפול באבנים בדרכי השתן ובכליות תלוי במספר גורמים – 

    1. גורמים הקשורים לאבן: הרכב, גודל ומיקום האבן, מידת החסימה, כיצד מתבטאת החסימה (מידת הכאבים, ההשפעה על הכליות, נוכחות זיהום), משך החסימה.

    2. גורמים הקשורים למטופל: מבנה מערכת השתן, תפקוד הכליות, היסטוריה רפואית, ומבנה הגוף. ישנם מקרים שניתן לעקוב אחר אבנים ללא טיפול פעיל, ובמקרים אחרים יש צורך בטיפול ניתוחי / חוץ גופי לריסוק האבן. הטיפול החוץ-גופי הוא בעזרת גלי הדף השוברים את האבן לרסיסים, והטיפול הניתוחי הוא בעזרת ריסוק האבן באופן ישיר על ידי קרן לייזר או אמצעים מכניים. הטיפול הניתוחי באבנים בכליות מתבצע בגישה דרך השופכה (גישה מלמטה-למעלה) או דרך המותן (גישה מלמעלה-למטה).

   

  כאשר האבן אינה קטנה, קיימים 4 סוגים שונים של טיפולים:

  1. טיפול תרופתי – אחת התרופות מקבוצת חסמי אלפא. תרופה זו מרחיבה את השופכן (צינור השתן) ומאפשרת פליטה של אבנים לא גדולות.

  2. ריסוק חוץ גופי (ESWL) – ריסוק אבנים באמצעות מקור אנרגיה המוצמד למתן ומייצר גלי הדף. לפרטים נוספים

  3. אורטרוסקופיה (Ureteroscopy) – כניסה לדרכי השתן ולכליות דרך השופכה באמצעות צינורית דקה וארוכה המצויידת במצלמה וריסוק האבן בעזרת סיב דק של לייזר. לפרטים נוספים

  4. ריסוק מילעורי (PCNL) – מיועד למאסה גדולה של אבנים בכליות. כניסה לכליה עם סיב אופטי קשיח דרך חתך מתני קטן. לפרטים נוספים

• −

  מהן ההשפעות ארוכות הטווח של אבנים בכליות?

   

  • במידה והחסימה היא לתקופה קצרה – אין השפעות ארוכות טווח. אולם, לאחר מספר שבועות של חסימה כתוצאה מאבני כליה, מתחיל נזק הדרגתי לתפקוד הכליה. לאחר תקופה ארוכה של חסימה – חודשים ואף שנים – ניתן לאבד חלק משמעותי מתפקוד הכליה. לאור הסיכון המשמעותי להיווצרות אבנים נוספות במהלך החיים, יש להמשיך במעקב מסודר במרפאה על מנת לזהות האבנים ולטפל בהם במידת הצורך מבעוד מועד.

   

   

• −

  איך אפשר למנוע אבנים בכליות?

  אופן מניעת אבנים בכליות תלוי בסיבת היווצרות האבן. במידה וישנה סיבה מטבולית (קרי – חוסר איזון בריכוז המינרלים בשתן), ניתן לטפל באמצעות תזונה נכונה, שתיה מרובה, ותרופות מתאימות. במידה ומדובר בסיבה מבנית ניתן לטפל באופן בהליך ניתוחי. ההמלצה הגורפת כמעט בכל המקרים היא הקפדה על שתיה מרובה בכל שעות היום, על מנת לדלל את השתן ולהפחית את ריכוז המינרלים שבו.

   

   

• −

  איזה מעקב יש לבצע לאחר הטיפול באבנים?

  המעקב אחר מטופלים הסובלים מאבנים הוא בעזרת בדיקות דם, בדיקות שתן, ובדיקות הדמייה (לרוב בדיקת אולטרסאונד). מטרת המעקב היא לבדוק תגובה לטיפול התזונתי והתרופתי, ולזהות היווצרות מחודשת של אבנים בדרכי השתן.

   

   

אבנים בכליות - מרכז מידע

19 יונ

אבחון אבנים בכליות

by Shelly Katz | No Comment

18 יונ

אבנים בכליות – תסמינים וסימפטומים

by Shelly Katz | No Comment