מנתח ומומחה לאבנים בכליות
ד"ר ניר קליינמן הינו מנתח בכיר ומנהל היחידה לאנדואורולוגיה ואבנים בכליות במרכז הרפואי שיבא בתל-השומר.
נחשב למומחה בתחום טיפולי אבנים בכליות.
בנוסף ד"ר קליינמן מכהן כיו"ר החוג לאנדואורולוגיה בישראל.
ד"ר קליינמן הוא בעל מומחיות-על באבנים בכליות וגידולים של מערכת השתן העליונה מאונ' תומאס ג'פרסון בארה"ב.
ד"ר ניר קליינמן הינו בוגר הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית ובית החולים "הדסה" בירושלים. את שנת הסטאז' ביצע במרכז הרפואי שיבא, תל-השומר.
בין השנים 2003-2010 השלים התמחות בכירורגיה אורולוגית במרכז הרפואי שיבא, תל-השומר.
במהלך תקופת ההתמחות נסע למשך שנה לאוניברסיטת מקמסטר בקנדה שם ביצע מחקר בנושא גידולי כליה במעבדתו של פרופ' פינטהוס.
בתום תקופת ההתמחות, בין השנים 2011-2013, ביצע התמחות-על באנדואורולוגיה באוניברסיטת תומאס ג'פרסון בפילדלפיה, ארה"ב. במהלך תקופה זו ביצע מס' רב של ניתוחים אנדוסקופים לטיפול באבנים בכליות ובדרכי השתן, בגידולים של מערכת השתן העליונה, ניתוחים לאפרוסקופים לטיפול בגידולי כליה וניתוחים רובוטים לטיפול בגידולי כליה וערמונית.
בשנת 2013 שב לישראל ומאז משמש מנתח בכיר ביחידה לאנדואורולוגיה במחלקה האורולוגית במרכז הרפואי שיבא, תל-השומר.
ד"ר קליינמן הינו מחבר של מס' רב של מאמרים מדעיים ופרקים בספרי לימוד אורולוגים.
חבר באיגוד האורולוגים הישראלי והאירופאי ויו"ר החוג לאנדואורולוגיה בישראל.
ד"ר קליינמן מוזמן להרצות בכנסים מדעיים ולהעביר קורסים בארץ ובחו"ל, משתתף כחוקר במחקרים רב-מרכזים בינלאומיים ונבחר לרשימת הרופאים הטובים בישראל לשנת 2018 ולשנת 2019 של מגזין פורבס.
מינויים אקדמאיים וחברות בארגונים
שירותי הקליניקה – אבנים בכליות
ד"ר קליינמן יכיר את ההיסטוריה הרפואית, מחלות הרקע, הרגלי החיים וההיסטוריה המשפחתית הרלבנטית, יצפה בבדיקות ההדמיה ובמידה ותאובחן בעיה המצריכה טיפול ניתוחי, יינתן הסבר על יתרונות וחסרונות של השיטות הניתוחיות השונות. בתום הפגישה יבין המטופל באופן מדויק מהי בעייתו הרפואית ומהי הדרך הטיפולית המומלצת עבורו. לאחר הניתוח תתקיימנה פגישות מעקב וכן הדרכה לגילוי מוקדם ומניעה של הישנות הבעיה הרפואית.
ד"ר קליינמן התמחה בטיפול זעיר פולשני בגידולי מערכת המאספת של הכליה. במהלך השתלמותו באונ' תומאס ג'פרסון ביצע מאות ניתוחים מסוג זה. ד"ר קליינמן הביא לישראל לראשונה טכנולוגיה חדשנית המאפשרת טיפול זעיר פולשני מיטבי. מאז חזרתו לארץ מוביל ד"ר קליינמן את הגישה משמרת הכליה בגידולים אלה וביצע מאות ניתוחים בישראל.
קראו עוד
בעידן הנוכחי ניתוחים לריסוק אבנים מבוצעים בגישה זעיר פולשנית ללא פתיחת בטן או חתכים. בניתוחים אלו מחדירים סיב אופטי לתוך חללי הכליה ובאמצעות לייזר מרסקים את האבנים לפיסות קטנות ובהמשך מפנים אותן באמצעות סלסלה זעירה. בתום הניתוח משאירים תומכן שופכני (סטנט) לפרק זמן קצר.
קראו עוד
הסדרים עם קופות חולים וחברות הביטוח
ד״ר ניר קליינמן – בתכנית ׳חיים בריא׳ עם פרופ׳ רפי קרסו
מטופלים ממליצים
אבנים בכליות – טיפול אחד והכאב נעלם
ד"ר קליינמן מציע מספר סוגי טיפולים רפואיים לאבנים בכליות כאשר כל טיפול מתאים למקרה ייחודי. אדם המגיע למרפאה בעקבות תלונות על תסמינים שעלולים להיות קשורים לאבנים בכליות נשאל שאלות רלבנטיות, ונערכים בדיקות רפואיות.
לאחר מכן הוא נשלח לערוך סדרת בדיקות ואבחונים. בסיומם נקבע איזה טיפול מתאים לו ביותר.
ד"ר ניר קליינמן מציע את הטיפולים הבאים.
-
טיפול תרופתי באבנים – במקרה שמדובר באבנים קטנות, ניתן לטפל באמצעות תרופות מקבוצת חסמי אלפא. הייחודיות של תרופות אלה היא שהן מרחיבות את צינור השתן (השופכן) ובכך אבנים קטנות יוצאות החוצה.
-
ריסוק חוץ גופי של אבנים בכליות – ניתן לרסק אבנים בכליות באמצעות טכנולוגיה להפקת גלי הדף. היתרון הגדול של טכנולוגיה זו שהיא לא מצריכה פעולה כירורגית ונחשבת לבטוחה, מהירה ועם מינימום תופעות לוואי. טכנולוגיה זו לא מתאימה לכל סוגי האבנים בכליות.
-
ריסוק אבנים בכליות באמצעות אורטרוסקופיה – אורטרוסקופיה היא טכנולוגיה רפואית מתקדמת המאפשרת בין היתר ריסוק אבנים. באמצעות צינורית דקה המוחדרת לדרכי השתן הכוללת מצלמה וסיב לייזר ניתן לרסק אבנים מסוגים שונים. היתרון של טכנולוגיה זו שהיא נותנת מענה לטווח רחב של סוגי אבנים בכליות.
-
ריסוק מילעורי – כאשר יש חשש לכמות משמעותית של אבנים בכליות אז צריך להשתמש בטכנולוגיה כירורגית ייחודית. הטכנולוגיה מבוססת סיב אופטי קשיח שמרסק את האבנים. הסיב מוחדר דרך חתך זעיר באזור המותן. טיפול זה מתאים למקרים קשים יותר של אבנים בכליות.
אנו מזמינים אותך לפגישת ייעוץ אצל ד"ר ניר קליינמן לאבחון מדויק של הבעיה ממנה אתה סובל והתאמת פתרון המתאים לך.
שאלות נפוצות
-
−
מהי אבן בכליה?
- אבנים בכליות הן צברים של מינרלים הנמצאים בשתן אשר תחת תנאים מסוימים מצטברים לכדי מסות. האבנים מגיעות בהרכבים וגדלים שונים, ונוצרות בדרכי השתן העליונות (אגן הכליה וגביעי הכליה) מהן יכולות לנוע לשופכנים (הצינורות המחברים בין הכליות ושלפוחית השתן), ומשם לשלפוחית השתן והחוצה דרך השופכה לאסלת השירותים.
-
−
מה השכיחות של אבנים בכליות?
- השכיחות של הסוגים השונים של אבנים בכליות משתנה לפי אזורים גיאוגרפיים המאופיינים באקלים שונה ובמרכיבי מזון שונים. בעולם המערבי השכיחות היא סביב 10%. זאת אומרת ש-1 מכל 10 אנשים יפתחו אבן בכליה בתקופה כלשהי בחייהם. כמו כן, לאדם שפיתח אבן בכליה יש סיכוי של 50% לפתח אבן נוספת תוך 10 שנים.
-
−
מה גורם להיווצרות אבני כליה?
- ישנן סיבות רבות להיווצרות אבנים בכליות – מצבים מטבוליים נרכשים או מולדים הגורמים להפרת איזון המינרלים בשתן, דיאטה עשירה בחומרים המעודדים יצירת אבנים, או ענייה בחומרים המעכבים יצירת אבנים, מיעוט בשתיה, ומצבים מבניים הגורמים להפרעות בזרימה של השתן ובכך לעידוד יצירתן של אבנים בדרכי השתן.
-
−
האם יש נטייה משפחתית להתפתחות אבנים בכליות?
-
- כן. הסיכוי להתפתחות אבנים בכליות לבני משפחה של סובלים מאבנים בכליות הוא בערך כפול מהאוכלוסייה הכללית.
-
-
−
ממה עשויות אבנים בכליות?
ישנם סוגים רבים של אבנים בכליות. ארבעת הסוגים השכיחים ביותר הינם:
-
אבני סידן – הסוג השכיח ביותר, מהווה כ-80% מכלל האבנים. שני תת-סוגים עיקריים הם אבני קלציום אוקסאלאט וקלציום פוספאט.
-
אבני חומצה אורית – כחלק ממחלת גאוט או ללא מחלת גאוט. קיים ריכוז גבוה של חומצה אורית בשתן, אשר הינו בעל חומציות גבוהה.
-
אבני סטרוויט – על פי רוב אבני זיהום. בדר"כ אבנים גדולות הנגרמות מנוכחות חיידק במערכת השתן.
-
אבני ציסטין – נוצרות במחלת גנטית הנקראת ציסטינוריה. במחלה זו קיימת הפרשה של ציסטין לשתן ללא יכולת ספיגה חזרה ע"י הכליות, ועל כן ריכוז הציסטין בשתן עולה.
-
-
−
מי נמצא בסיכון לפתח אבנים בכליות?
למס' קבוצות באוכלוסיה קיים סיכון מוגבר לפתח אבנים בכליה:
-
היסטוריה משפחתית של אבנים בכליות.
-
היפרקלציאוריה – רמות סידן גבוהות בשתן.
-
מחלות מעי דלקתיות (IBD) כמו מחלת קרוהן (CD), קוליטיס אולצרטיבי (UC).
-
היפרפרטיירוידיזם – רמות גבוהות של הורמון ה-PTH בדם.
-
תסמונת המעי הקצר.
-
מחלת גאוט או היפראוריקוזוריה (רמות גבוהות של חומצה אורית בשתן).
-
היפראוקסלוריה (רמות מוגברות של אוקסאלאט בשתן).
-
ציסטינוריה – מחלה גנטית.
-
השמנה.
-
-
−
מה הם התסמינים העיקריים הנגרמים ע״י אבנים בכליות ובדרכי השתן ?
לרוב אבנים בכליות אינן גורמות לתסמינים. לעיתים מופיע כאב עמום על פני המתן. כאשר אבן עוברת מהכליה לשופכן, עשויים להופיע התסמינים הבאים:
-
כאב – על פי רוב מדובר בכאב על פני המתן, אולם הכאב יכול להופיע בבטן או בגב. הכאב עשוי להקרין למפשעות ובגברים לאשכים.
-
בחילות והקאות.
-
תכיפות, דחיפות וצריבה בהשתנה.
-
דם בשתן.
-
שתן בעל ריח רע.
-
חום ו/או צמרמורת – זהו סימן מסוכן המצריך פניה דחופה לטיפול רפואי!
-
-
−
איך מאבחנים אבנים בכליות ובדרכי השתן?
- במקרים בהם יש חשד בכאבים הנגרמים מאבנים בדרכי השתן, האבחנה מתבצעת בעזרת בדיקות דם, בדיקת שתן, ובדיקת הדמיה המדגימה את האבן. בדיקות ההדמיה האפשריות הן צילום רנטגן של הבטן, בדיקת אולטרסאונד לדרכי השתן, ובדיקת CT של הבטן והאגן. בדיקת ה- CT היא המדויקת ביותר, אך כרוכה בקרינה מייננת.
בדיקות ההדמיה העיקריות המשמשות לאבחון אבנים בכליות ובדרכי השתן הן:
-
צילום בטן – תמונה הנוצרת באמצעות קרני רנטגן. היתרונות באמצעי זה הינם רמת קרינה נמוכה, זמינות גבוהה ומחיר נמוך של הבדיקה. החיסרון הבולט הוא שלא כל האבנים נראות בצילום זה.
-
סונאר (אולטרא סאונד) כליות – אמצעי הפועל באמצעות גלי קול. בדיקה זו אינה כרוכה בקרינה כלשהי, זמינה וזולה, אולם יעילה בעיקר לאבחון אבנים בכליה ולא בשופכן (צנור השתן).
-
טומוגרפיה מחשבית (CT) – זוהי הבדיקה המדויקת ביותר, המאפשרת לאבחן את כל סוגי האבנים במערכת השתן כולה, אולם היא כרוכה בכמות גדולה של קרינה.
-
−
כיצד מטפלים באבנים בכליות?
לא בכל האבנים צריך לטפל. באבנים קטנות נהוג לא לטפל ולאפשר פליטה עצמונית ממערכת השתן.
-
הטיפול באבנים בדרכי השתן ובכליות תלוי במספר גורמים –
1. גורמים הקשורים לאבן: הרכב, גודל ומיקום האבן, מידת החסימה, כיצד מתבטאת החסימה (מידת הכאבים, ההשפעה על הכליות, נוכחות זיהום), משך החסימה.
2. גורמים הקשורים למטופל: מבנה מערכת השתן, תפקוד הכליות, היסטוריה רפואית, ומבנה הגוף. ישנם מקרים שניתן לעקוב אחר אבנים ללא טיפול פעיל, ובמקרים אחרים יש צורך בטיפול ניתוחי / חוץ גופי לריסוק האבן. הטיפול החוץ-גופי הוא בעזרת גלי הדף השוברים את האבן לרסיסים, והטיפול הניתוחי הוא בעזרת ריסוק האבן באופן ישיר על ידי קרן לייזר או אמצעים מכניים. הטיפול הניתוחי באבנים בכליות מתבצע בגישה דרך השופכה (גישה מלמטה-למעלה) או דרך המותן (גישה מלמעלה-למטה).
כאשר האבן אינה קטנה, קיימים 4 סוגים שונים של טיפולים:
-
טיפול תרופתי – אחת התרופות מקבוצת חסמי אלפא. תרופה זו מרחיבה את השופכן (צינור השתן) ומאפשרת פליטה של אבנים לא גדולות.
-
ריסוק חוץ גופי (ESWL) – ריסוק אבנים באמצעות מקור אנרגיה המוצמד למתן ומייצר גלי הדף. לפרטים נוספים
-
אורטרוסקופיה (Ureteroscopy) – כניסה לדרכי השתן ולכליות דרך השופכה באמצעות צינורית דקה וארוכה המצויידת במצלמה וריסוק האבן בעזרת סיב דק של לייזר. לפרטים נוספים
-
ריסוק מילעורי (PCNL) – מיועד למאסה גדולה של אבנים בכליות. כניסה לכליה עם סיב אופטי קשיח דרך חתך מתני קטן. לפרטים נוספים
-
-
−
מהן ההשפעות ארוכות הטווח של אבנים בכליות?
- במידה והחסימה היא לתקופה קצרה – אין השפעות ארוכות טווח. אולם, לאחר מספר שבועות של חסימה כתוצאה מאבני כליה, מתחיל נזק הדרגתי לתפקוד הכליה. לאחר תקופה ארוכה של חסימה – חודשים ואף שנים – ניתן לאבד חלק משמעותי מתפקוד הכליה. לאור הסיכון המשמעותי להיווצרות אבנים נוספות במהלך החיים, יש להמשיך במעקב מסודר במרפאה על מנת לזהות האבנים ולטפל בהם במידת הצורך מבעוד מועד.
-
−
איך אפשר למנוע אבנים בכליות?
אופן מניעת אבנים בכליות תלוי בסיבת היווצרות האבן. במידה וישנה סיבה מטבולית (קרי – חוסר איזון בריכוז המינרלים בשתן), ניתן לטפל באמצעות תזונה נכונה, שתיה מרובה, ותרופות מתאימות. במידה ומדובר בסיבה מבנית ניתן לטפל באופן בהליך ניתוחי. ההמלצה הגורפת כמעט בכל המקרים היא הקפדה על שתיה מרובה בכל שעות היום, על מנת לדלל את השתן ולהפחית את ריכוז המינרלים שבו.
-
−
איזה מעקב יש לבצע לאחר הטיפול באבנים?
המעקב אחר מטופלים הסובלים מאבנים הוא בעזרת בדיקות דם, בדיקות שתן, ובדיקות הדמייה (לרוב בדיקת אולטרסאונד). מטרת המעקב היא לבדוק תגובה לטיפול התזונתי והתרופתי, ולזהות היווצרות מחודשת של אבנים בדרכי השתן.