• בכתבה הנוכחית נעמוד על תסמינים שכיחים להמצאות אבנים בכליות, וכן שיטות טיפול בבית עד להגעה למרפאה או לבית החולים.

כאב מותני – התסמין הכי שכיח של אבנים בכליות הוא כאב מותני. הכאב יכול להיות רק במותן ויכול להקרין לבטן התחתונה בצד המושפע, מפשעה וגניטליה. בדרך כלל הכאב הוא לסירוגין (עם הקלות והחמרות) ואינו מוקל בתנוחה מסוימת, לכן המטופלים פעמים רבות תזזיתיים ואינם מוצאים תנוחה נוחה. הטיפול בכאב הוא באמצעות משככי כאבים (אופטלגין/אקמול, או אחרים).

בחילות / הקאות – הכאב המתלווה לאבנים בדרכי השתן פעמים רבות מלווה בבחילות והקאות, הנגרמות עקב החסימה של הכליה. הקאות הן תסמין משמעותי מכיוון שגורמות להתייבשות ולחוסר יכולת לקבל טיפול תרופתי דרך הפה, לכן מטופל הסובל מהקאות מרובות לעיתים יזדקק לאשפוז. יש להקפיד על שתיה מספקת.

צריבה במתן שתן / תכיפות במתן שתן – פעמים רבות האבן הנמצאת בשופכן נתקעת בצומת שבין השופכן לשלפוחית השתן, שהוא המיקום התחתון ביותר של השופכן. במצב כזה השלפוחית מרגישה גירוי ומתכווצות ביתר שאר, מה שגורם לתכיפות במתן שתן ולצריבה במתן שתן. יש לציין כי מיקום זה של האבן הוא המועדף מכיוון שלאבן התקועב במיקום זה הסיכוי הגדול ביותר להיפלט לשלפוחית השתן והחוצה עם ההשתנה ("היא כמעט בחוץ").

חום / צמרמורות – מוגדרים כחום מעל 38 מעלות או צמרמורות אמיתיות (כוללות נקישת שיניים, בשונה מרעד). סימנים אלה מעידים על זיהום בדרכי השתן. במידהו ישנו זיהום בנוכחות אבן חוסמת נוצר מצב שבו שתן מזוהם ממלא הכליה אך אינו יכול לצאת החוצה ממערכת השתן בגלל החסימה. זהו מצב מסוכן ומצריך השגחה וטיפול רפואי מיידי בבית חולים. יש להגיע בדחיפות לחדר מיון. הטיפול בבית חולים יכלול מתן נוזלים, אנטיביוטיקה, ובמקרים רבים ניקוז של מערכת השתן בעזרת תומכן שופכני או נפרוסטום (צינור המנקז את השתן מהכליה דרך המותן לשקית חיצונית). לאחר חלוף הזיהום יבוצע ריסוק של האבן החוסמת.

איך ניתן לדעת שיש לי אבנים בכליות?

במידה ומופיעים הסימפטומים הרשומים מעלה, ניתן לחשוד באבן חוסמת בדרכי השתן. אולם הדרך היחידה לדעת בוודאות היא על ידי בדיקת הדמיה – צילום בטן, אולטרסאונד, או CT. אולם ברגע שישנם כאבים במותן, מקרינים למפשעה, חזקים, מחמירים לסירוגין, ומלווים בבחילות – רופא המשפחה בדרך כלל יחשוד באבן חוסמת וישלח לבדיקות דם, בדיקות שתן, ובדיקת הדמייה, ויפנה לאורולוג.

חשוב לציין כי יש גורמים אחרים לכאבים במותן, ולא כל כאב מותני משמעו אבן בכליה – כאבי שרירים, כאבי גב, דלקת ריאות באונה תחתונה, דלקת בכבד, דלקת במעיים, דלקת/אבנים בכיס המרה.

מדוע נוצרים כאבים?

אבנים בכליות כשמן כן הן – נוצרות בכליות. במידה והן נשארות בכליות לרוב אינן גורמות לתסמינים. לעיתים נדירות יותר כשהאבנים גדולות או כשחוסמות גביע אחד של הכליה – יכולות לגרום לתסמינים. האבנים גורמות לתסמינים בדרך כלל כשהן יוצאות מהכליה ונכנסות לשופכן (הוא הצינור המחבר בין הכליות לשלפוחית השתן). השופכן הוא צינור ארוך (כ-20 ס"מ) ודק (כ-3 מ"מ) אשר מיועד להעביר את השתן על ידי התכווצויות מסודרות הגורמות להנענה של השתן מטה אל שלפוחית השתן. כשאבן נעה מהכליה אל השופכן, היא עשויה להתקע בדרכה ולגרום לחסימה של השופכן. השופכן ינסה להעביר את האבן על ידי אותן התכווצויות, מה שגורם לעליה בלחץ בשופכן, בעוד שהכליה הממשיכה ליצור שתן גם היא תורמת לעליה בלחץ בשופכן. הלחץ בסופו של דבר עולה מעלה אל הכליה אשר נמתחת כנגד המעטפת שלה – וזהו הגורם המרכזי לכאבים המותניים שחשים הסובלים מאבנים חוסמות.

כשישנן אבנים החוסמות שופכן לזמן ארוך מאוד – חודשים ואף שנים – הכאבים נהיים עמומים, חלשים יותר ואפילו נעלמים לגמרי.

האם חומרת התסמינים קשורה לגודל האבן?

לא. הגורם לכאבים הוא החסימה. נכון שאבנים גדולות יותר יגרמו לחסימה בשכיחות גדולה יותר ויפלטו בשכיחות נמוכה יותר, אך חומרת התסמינים אינה קשורה לגודל האבן. אבנים קטנות מאוד יכולות לחסום השופכן (אפילו 1-2 מ"מ), ואבנים גדולות מאוד הנמצאות בכליה עשויות להיות לא מורגשות כלל.