אודות ד״ר קליינמן – אבנים בכליות

ד”ר ניר קליינמן הינו מנתח בכיר ביחידה לאבנים בכליות במרכז הרפואי שיבא בתל-השומר, ומכהן כיו”ר החוג לאנדואורולוגיה בישראל. ד”ר קליינמן הוא בעל מומחיות-על באבנים בכליות וגידולים של מערכת השתן העליונה מאונ’ תומאס ג’פרסון בארה”ב.

ד”ר ניר קליינמן הינו בוגר הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית ובית החולים “הדסה” בירושלים. את שנת הסטאז’ ביצע במרכז הרפואי שיבא, תל-השומר. בין השנים 2003-2010 השלים התמחות בכירורגיה אורולוגית במרכז הרפואי שיבא, תל-השומר.

במהלך תקופת ההתמחות נסע למשך שנה לאוניברסיטת מקמסטר בקנדה שם ביצע מחקר בנושא גידולי כליה במעבדתו של פרופ’ פינטהוס. בתום תקופת ההתמחות, בין השנים 2011-2013, ביצע התמחות-על באנדואורולוגיה באוניברסיטת תומאס ג’פרסון בפילדלפיה, ארה”ב.

במהלך תקופה זו ביצע מס’ רב של ניתוחים אנדוסקופים לטיפול באבנים בכליות ובדרכי השתן, בגידולים של מערכת השתן העליונה, ניתוחים לאפרוסקופים לטיפול בגידולי כליה וניתוחים רובוטים לטיפול בגידולי כליה וערמונית.

בשנת 2013 שב לישראל ומאז משמש מנתח בכיר ביחידה לאנדואורולוגיה במחלקה האורולוגית במרכז הרפואי שיבא, תל-השומר. ד”ר קליינמן הינו מחבר של מס’ רב של מאמרים מדעיים ופרקים בספרי לימוד אורולוגים. חבר באיגוד האורולוגים הישראלי והאירופאי ויו”ר החוג לאנדואורולוגיה בישראל.

עוד אודות ד״ר קליינמן

מינויים אקדמאיים וחברות בארגונים

שירותי הקליניקה – אבנים בכליות

ד”ר קליינמן יכיר את ההיסטוריה הרפואית, מחלות הרקע, הרגלי החיים וההיסטוריה המשפחתית הרלבנטית, יצפה בבדיקות ההדמיה ובמידה ותאובחן בעיה המצריכה טיפול ניתוחי, יינתן הסבר על יתרונות וחסרונות של השיטות הניתוחיות השונות. בתום הפגישה יבין המטופל באופן מדויק מהי בעייתו הרפואית ומהי הדרך הטיפולית המומלצת עבורו. לאחר הניתוח תתקיימנה פגישות מעקב וכן הדרכה לגילוי מוקדם ומניעה של הישנות הבעיה הרפואית.

קראו עוד

ד”ר קליינמן התמחה בטיפול זעיר פולשני בגידולי מערכת המאספת של הכליה. במהלך השתלמותו באונ’ תומאס ג’פרסון ביצע מאות ניתוחים מסוג זה. ד”ר קליינמן הביא לישראל לראשונה טכנולוגיה חדשנית המאפשרת טיפול זעיר פולשני מיטבי. מאז חזרתו לארץ מוביל ד”ר קליינמן את הגישה משמרת הכליה בגידולים אלה וביצע מאות ניתוחים בישראל.

 

קראו עוד

בעידן הנוכחי ניתוחים לריסוק אבנים מבוצעים בגישה זעיר פולשנית ללא פתיחת בטן או חתכים. בניתוחים אלו מחדירים סיב אופטי לתוך חללי הכליה ובאמצעות לייזר מרסקים את האבנים לפיסות קטנות ובהמשך מפנים אותן באמצעות סלסלה זעירה. בתום הניתוח משאירים תומכן שופכני (סטנט) לפרק זמן קצר.

 

קראו עוד

הסדרים עם קופות חולים וחברות הביטוח

ד״ר ניר קליינמן – בתכנית ׳חיים בריא׳ עם פרופ׳ רפי קרסו

מטופלים ממליצים

  • שושנה מצוין 10דירוג ממוצע של המטופל10 ספט 2017החיוך שלו מפורר את האבנים בכליה. הסבר מפורט וברור על תהליך הטיפול, והוראות מדויקות על המשך בבית. הענות בטל' כל שעות היממה. התקשרות יזומה מצידו. ירבו כמוהו. תודה.

    שושנה אהרוני

  • I appreciate Dr. Kleinmann very much as person and as doctor. He is excellent in his profession.

    T. Kolman

  • שלום וברכה. ד"ר קליינמן ניר היה מאוד קשוב ועדין. דרש לשלומי אחרי הניתוח כשהגעתי הבייתה. זו נקודה חשובה לשימור. לא מצאתי נקודות לשיפור מכיוון שהרגשתי בטוחה בידיו והוא היה מצויין לאורך כל התהליך.

    לימור גדי

שאלות נפוצות

  • מה השכיחות של אבנים בכליות?

    10-15% מהאוכלוסיה סובלים מאבנים בכליות ובדרכי השתן. אבנים בכליות שכיחות בגברים פי 2-3 יותר בהשוואה לנשים.

  • מדוע נוצרות אבנים בכליות?

    אבנים נוצרות כאשר ריכוזם של מומסים שונים הנמצאים בשתן עולה.

  • ממה עשויות אבנים בכליות?

    ישנם סוגים רבים של אבנים בכליות. ארבעת הסוגים השכיחים ביותר הינם:

    1. אבני סידן – הסוג השכיח ביותר, מהווה כ-80% מכלל האבנים. שני תת-סוגים עיקריים הם אבני קלציום אוקסאלאט וקלציום פוספאט.

    2. אבני חומצה אורית – כחלק ממחלת גאוט או ללא מחלת גאוט. קיים ריכוז גבוה של חומצה אורית בשתן, אשר הינו בעל חומציות גבוהה.

    3. אבני סטרוויט – על פי רוב אבני זיהום. בדר”כ אבנים גדולות הנגרמות מנוכחות חיידק במערכת השתן.

    4. אבני ציסטין – נוצרות במחלת גנטית הנקראת ציסטינוריה. במחלה זו קיימת הפרשה של ציסטין לשתן ללא יכולת ספיגה חזרה ע”י הכליות, ועל כן ריכוז הציסטין בשתן עולה.

  • מי נמצא בסיכון לפתח אבנים בכליות?

    למס’ קבוצות באוכלוסיה קיים סיכון מוגבר לפתח אבנים בכליה:

    1. היסטוריה משפחתית של אבנים בכליות.

    2. היפרקלציאוריה – רמות סידן גבוהות בשתן.

    3. מחלות מעי דלקתיות (IBD) כמו מחלת קרוהן (CD), קוליטיס אולצרטיבי (UC).

    4. היפרפרטיירוידיזם – רמות גבוהות של הורמון ה-PTH בדם.

    5. תסמונת המעי הקצר.

    6. מחלת גאוט או היפראוריקוזוריה (רמות גבוהות של חומצה אורית בשתן).

    7. היפראוקסלוריה (רמות מוגברות של אוקסאלאט בשתן).

    8. ציסטינוריה – מחלה גנטית.

    9. השמנה.

  • מה הם התסמינים העיקריים הנגרמים ע״י אבנים בכליות ובדרכי השתן ?

    לרוב אבנים בכליות אינן גורמות לתסמינים. לעיתים מופיע כאב עמום על פני המתן. כאשר אבן עוברת מהכליה לשופכן, עשויים להופיע התסמינים הבאים:

    1. כאב – על פי רוב מדובר בכאב על פני המתן, אולם הכאב יכול להופיע בבטן או בגב. הכאב עשוי להקרין למפשעות ובגברים לאשכים.

    2. בחילות והקאות.

    3. תכיפות, דחיפות וצריבה בהשתנה.

    4. דם בשתן.

    5. שתן בעל ריח רע.

    6. חום ו/או צמרמורת – זהו סימן מסוכן המצריך פניה דחופה לטיפול רפואי!

  • מהן בדיקות ההדמיה המשמשות לאבחון אבנים בכליות ובדרכי השתן?

    בדיקות ההדמיה העיקריות המשמשות לאבחון אבנים בכליות ובדרכי השתן הן:

    1. צילום בטן – תמונה הנוצרת באמצעות קרני רנטגן. היתרונות באמצעי זה הינם רמת קרינה נמוכה, זמינות גבוהה ומחיר נמוך של הבדיקה. החיסרון הבולט הוא שלא כל האבנים נראות בצילום זה.

    2. סונאר (אולטרא סאונד) כליות – אמצעי הפועל באמצעות גלי קול. בדיקה זו אינה כרוכה בקרינה כלשהי, זמינה וזולה, אולם יעילה בעיקר לאבחון אבנים בכליה ולא בשופכן (צנור השתן).

    3. טומוגרפיה מחשבית (CT) – זוהי הבדיקה המדויקת ביותר, המאפשרת לאבחן את כל סוגי האבנים במערכת השתן כולה, אולם היא כרוכה בכמות גדולה של קרינה.

  • כיצד מטפלים באבנים בכליות?

    לא בכל האבנים צריך לטפל. באבנים קטנות נהוג לא לטפל ולאפשר פליטה עצמונית ממערכת השתן. כאשר האבן אינה קטנה, קיימים 4 סוגים שונים של טיפולים:

    1. טיפול תרופתי – אחת התרופות מקבוצת חסמי אלפא. תרופה זו מרחיבה את השופכן (צינור השתן) ומאפשרת פליטה של אבנים לא גדולות.

    2. ריסוק חוץ גופי (ESWL) – ריסוק אבנים באמצעות מקור אנרגיה המוצמד למתן ומייצר גלי הדף. לפרטים נוספים

    3. אורטרוסקופיה (Ureteroscopy) – כניסה לדרכי השתן ולכליות דרך השופכה באמצעות צינורית דקה וארוכה המצויידת במצלמה וריסוק האבן בעזרת סיב דק של לייזר. לפרטים נוספים

    4. ריסוק מילעורי (PCNL) – מיועד למאסה גדולה של אבנים בכליות. כניסה לכליה עם סיב אופטי קשיח דרך חתך מתני קטן. לפרטים נוספים

  • האם ניתן למנוע היווצרות של אבנים בכליות?

    במטופלים המייצרים אבנים מס’ פעמים נהוג לבצע ברור מטבולי. ברור זה כולל בדיקת דם ואיסוף שתן במשך 24 שעות. לרוב ניתן לאתר את הסיבה ולטפל בהתאם.

צרו קשר

איפה אנחנו?