4 שיטות לביצוע ריסוק אבני כליה וההבדלים ביניהן

4 שיטות לביצוע ריסוק אבני כליה וההבדלים ביניהן

אבנים בכליות הן אחת הבעיות הנפוצות והמכאיבות ביותר במערכת השתן, והן דורשות מענה רפואי מדויק המותאם אישית למצבו של המטופל. כיום, הרפואה האורולוגית המודרנית מציעה מגוון רחב של פתרונות מתקדמים, החל מטיפולים חוץ-גופיים ועד לגישות זעיר-פולשניות (מינימלי אינווזיביות), המאפשרות להיפטר מהאבנים ביעילות ובזמן החלמה קצר. הבחירה בשיטה הטיפולית הנכונה תלויה בגורמים רבים, בהם מיקום האבן, גודלה והרכבה. במאמר זה נסקור את ארבע השיטות המרכזיות לביצוע ריסוק אבני כליה, נעמוד על ההבדלים ביניהן ונסביר כיצד מותאם הטיפול האופטימלי לכל מטופל.

1. ריסוק אבני כליה בגלי הדף – ESWL – Extra-Corporal Shock-Wave Lithotripsy

ריסוק אבנים בכליות בעזרת גלי הדף היא פעולה חוץ-גופית המתבצעת בהרדמה מלאה בדרך כלל, ומטרתה לכוון גלי הדף אל האבן ובכך לגרום לריסוקה לכדי פירורים קטנים שיצאו עצמאית בהמשך עם זרם השתן.

יתרונה הגדול של השיטה הזו עבור ריסוק אבנים בכליות הוא בכך שהיא הפחות פולשנית מבין השיטות הניתוחיות לטיפול באבניםהשיטה מתאימה לאבני כליה בגביעים אמצעיים ועליונים של הכליה שאינן גדולות במיוחד, או לאבני שופכן.

ליצירת קשר מלאו טופס ונחזור אליכם בהקדם

השיטה אסורה במקרים של זיהום, במקרים שיש חסימה בדרכי השתן, לנשים בהריון, במקרים בהם יש הפרעות בקרישת הדם, או במקרים בהם ישנו גידול כלייתי העשיר בכלי דם.

כמו כן, סיכויי ההצלחה יורדים כאשר מדובר במסת אבנים גדולה (מעל 2 ס"מ), אבנים קשות (כפי הנמדד בבדיקת סי.טי), הנמצאות בגביע תחתון, ועם מרחק גדול בין הכליה לעור (במטופלים עם השמנת יתר). במקרים הללו עדיין ישנו ריסוק של האבן אך יכול להיות לא מספק ומונע מפירורים לצאת לאחר מכן בהשתנה.

2. אורטרוסקופיה

מדובר בניתוח ריסוק אבני כליה ושופכן בעזרת החדרה של מצלמה דרך השופכן (אורטר – Ureter) ומכאן שמה – אורטרוסקופיה.

משך הניתוח הוא בין חצי שעה לשעתיים, תלוי במבנה מערכת השתן, מיקום האבנים וגודלן.

בניתוח משתמשים באורטרוסקופ – מכשיר ארוך וצר הנכנס לשופכן ומאפשר להעביר תמונה, וכן מכשירים שונים – מלקחיים, סלסלה, סיב לייזר ובעזרתם לרסק ולהוציא האבנים מהשופכן או מהכליה.

יש אורטרוסקופ קשיח המשמש לטיפול באבני שופכן ואורטרוסקופ גמיש המאפשר לטפל באבנים באגן הכליה ובגביעים.  

השיטה מתאימה לכל אבני השופכן, ולרוב האבנים בכליה. השיטה לא מתאימה לאבנים גדולות במיוחד בכליה – כגון אבני יציקה הממלאות את כל אגן הכליה וחלק או כל הגביעים.

כמו כן, לעיתים יש קושי בהגעה לאבני הכליה באורטרוסקופיה בשל מבנה חריג של מערכת השתן – כמו לאחר ניתוחים או במצבים מיוחדים אחרים (כליה שנוצרה באגן, כליית פרסה וכו').

3. ריסוק מלעורי – PCNL – Per-Cutaneous Nephro-Lithotomy

בניתוח ריסוק מלעורי מבוצע ריסוק אבני כליה גדולות שאינן יכולות להיות מרוסקות על ידי אורטרוסקופיה. הניתוח מבוצע דרך המותן בעזרת חתך קטן בעור וגישה ישירות אל הכליה.

הדבר מאפשר להשתמש במכשירים קשיחים המתאימים למסת אבנים גדולה בניגוד לריסוק אבנים בכליות באורטרוסקופיה המאפשר לרסק אבני כליה רק בעזרת סיב לייזר גמיש אשר מוגבל במידת מה בריסוק אבנים גדולות במיוחד.

השיטה מתאימה למטופלים עם אבני כליה גדולות, כולל אבני יציקה חלקיות או שלמות.

לפני הפעולה יש לוודא כי ישנו נתיב גישה בטוח מהמותן אל גביעי הכליה (על ידי צפיה בבדיקת CT), ויש להפסיק מדללי דם.

הניתוח הוא פולשני יותר מאורטרוסקופיה וריסוק חוץ-גופי וכולל השארת קטטר שופכתי ונקז מותני.

משך האשפוז הוא בדרך כלל 2-3 ימים לאחר הניתוח.

4. ניתוח להוצאת אבני כליה / שופכן

כאן מדובר על ניתוח רובוטי / לפרוסקופי / בגישה פתוחה, הכולל הרדמה מלאה, כניסה לחלל הבטן בעזרת מצלמה או חתך וביצוע ניתוח פתוח.

בניתוח להוצאת אבני כליה/שופכן מבוצע חתך בכליה או באגן הכליה, מוצאות כל האבנים ולאחר מכן מבוצעת תפירה של הכליה או אגן הכליה.

זהו הניתוח הפולשני ביותר מבין הניתוחים המוצעים לטיפול באבנים.

פעם ניתוח זה היה הגישה הנפוצה ביותר לאבנים בדרכי השתן, אך עם התפתחות הכירורגיה האנדוסקופית שכיחות הניתוחים הללו הלכה וירדה.

כיום רק במקרים נדירים ביותר מבוצע ניתוח מסוג זה – כליה אגנית עם מסת אבן גדולה, כליות עם מסת אבן גדולה לאחר ניתוחים מלעוריים מרובים, כליות עם סיבה נוספת לניתוח פתוח כגון חסימה במוצא הכליה.

שאלות ותשובות: שיטות לריסוק אבני כליה וההבדלים ביניהן

1. מהן ארבע השיטות המרכזיות לטיפול וריסוק אבנים בכליות?
השיטות המוצגות באתר הן:

  • ריסוק חוץ-גופי (ESWL): שימוש בגלי הדף חיצוניים.

  • אורטרוסקופיה (RIRS): ריסוק בלייזר בגישה אנדוסקופית דרך דרכי השתן.

  • ניתוח מלעורי (PCNL): גישה ישירה לכליה דרך חתך קטן במותן.

  • ניתוח פתוח או לפרוסקופי: שיטות המיועדות למקרים מורכבים במיוחד (כיום נדירות יותר).

2. מהו היתרון המרכזי של שיטת ה-ESWL (ריסוק חוץ-גופי) על פני השיטות האחרות?
היתרון המרכזי של שיטת ה-ESWL הוא היותה לא פולשנית לחלוטין. הטיפול אינו דורש חתכים או החדרת מכשירים לתוך הגוף; גלי ההדף עוברים דרך העור ומתמקדים באבן עד לריסוקה. שיטה זו מתאימה לרוב לאבנים שגודלן אינו עולה על 2 ס"מ.

3. מתי יעדיף ד"ר קליינמן להשתמש בריסוק בלייזר (אורטרוסקופיה) במקום בגלי הדף?
האורטרוסקופיה מועדפת כאשר יש צורך בדרגת ודאות גבוהה יותר לסילוק האבן בטיפול אחד, או כאשר האבן נמצאת במיקום שגלי הדף אינם מגיעים אליו ביעילות. היתרון כאן הוא השליטה המלאה של המנתח – הוא רואה את האבן בעין דרך סיב אופטי, מרסק אותה בלייזר ויכול להוציא את הפירורים באופן מיידי בעזרת סלסלה זעירה.

4. עבור אילו סוגי אבנים מיועדת שיטת ה-PCNL (ניתוח מלעורי)?
שיטה זו מיועדת בעיקר לאבנים גדולות (מעל 2 ס"מ), אבני יציקה הממלאות חלקים נרחבים מהכליה, או במקרים שבהם שיטות אחרות נכשלו. זוהי הדרך היעילה ביותר לנקות כמות גדולה של חומר אבן בניתוח אחד, דרך שרוול עבודה קטן המוכנס מהמותן ישירות לכליה.

5. כיצד נקבעת השיטה המתאימה ביותר עבור המטופל?
בחירת השיטה מתבצעת על ידי ד"ר קליינמן בהתאם למספר גורמים קליניים: גודל האבן, מיקומה המדויק במערכת השתן, רמת הקשיות שלה (כפי שניתן להעריך ב-CT), והמבנה האנטומי של המטופל. המטרה היא תמיד לבחור בשיטה המינימליסטית ביותר שתבטיח את סילוק האבן המקסימלי.

קראו עוד מידע מקצועי וחשוב מהאתר שלנו:

 יש לכם שאלות נוספות בנוגע לריסוק וטיפול באבנים בכליות? למידע נוסף והתייעצות עם ד״ר ניר קליינמן – צרו קשר ונשמח לסייע בכל. 

אהבתם? שתפו