הפרוצדורה לביצוע טיפול או ניתוח לאבנים בכליות

הפרוצדורה לביצוע טיפול או ניתוח לאבנים בכליות

תקציר המאמר: המדריך המלא לטיפול באבנים בכליות

  • תהליך הטיפול: נע בין מעקב שמרני לאבנים קטנות, ועד לטיפולים זעיר-פולשניים מתקדמים לאבנים מורכבות.
  • שלב האבחון: מבוסס על בדיקות הדמיה מדויקות (לרוב CT ללא חומר ניגוד) ובדיקות דם לשלילת פגיעה כלייתית.
  • סוגי התערבות כירורגית: ריסוק אבנים חוץ-גופי (ESWL), אורטרוסקופיה (לייזר) וריסוק מלעורי (PCNL).
  • התאוששות: משתנה בהתאם לפרוצדורה – משחרור באותו היום ועד אשפוז קצר של 1-3 ימים, לעיתים עם צורך בתומכן (סטנט) זמני.
  • דגלי אזהרה: חום, צמרמורות, או כאב בלתי נשלט מחייבים פנייה מיידית למיון למניעת נזק כלייתי.

הטיפול באבנים בכליות ובדרכי השתן הוא תהליך רפואי רב-שלבי, המתחיל לרוב בכאב עז ופתאומי במותן ומסתיים בהחלמה וחזרה לשגרה. מסלול הטיפול משתנה ממטופל למטופל – בעוד שחלק מהמקרים ייפתרו באמצעות מעקב שמרני והמתנה לפליטה טבעית, מקרים אחרים ידרשו התערבות כירורגית זעיר-פולשנית, כגון ריסוק בלייזר או ריסוק מלעורי. במאמר זה נסקור לעומק את ארבעת השלבים המרכזיים בניהול רפואי של אבני כליה: משלב האבחון וההדמיה, דרך שיקולי האורולוג בקביעת אסטרטגיית הטיפול, ועד לפרוטוקול ההכנה לניתוח ותהליך ההתאוששות. הבנת התהליך תסייע לכם להפחית חרדה, לזהות נורות אזהרה המחייבות טיפול דחוף, ולהגיע מוכנים יותר לכל תרחיש.

תהליך הטיפול באבנים בכליות כולל ארבעה שלבים מרכזיים: אבחון ראשוני בעקבות כאבים במותן, הערכת אורולוג באמצעות בדיקות הדמיה (CT או אולטרסאונד), החלטה על מעקב שמרני לפליטה ספונטנית או התערבות כירורגית (ריסוק בלייזר), ותקופת התאוששות קצרה הכוללת אשפוז של 1-3 ימים בהתאם לסוג הפרוצדורה שנבחרה.

כרופא המנהל את היחידה לאנדואורולוגיה בשיבא, אני מלווה את המטופל לאורך כל מסלול הטיפול — מהרגע שבו מופיע הכאב החריף ועד לחזרה מלאה לשגרה. המומחיות שלי מאפשרת לי לזהות מתי ניתן להמתין לפליטה טבעית של האבן ומתי נדרשת התערבות כירורגית מהירה כדי למנוע נזק בלתי הפיך לכליה, תוך הקפדה על פרוטוקול הכנה והתאוששות קפדני ושימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר (כגון Ureteral access sheaths וטיפול ממוקד מטבולי).

ליצירת קשר מלאו טופס ונחזור אליכם בהקדם

השלב הראשון – כאבים כתוצאה מהמצאות אבנים בכליות

הביטוי הנפוץ ביותר של אבני כליה חוסמות בדרכי השתן הוא כאבים לסירוגין במותן (עווית כלייתית – Renal Colic). מהרגע שהמטופל חש כאבים, במידה והכאבים אינם חזקים מאוד, יטול המטופל משככי כאבים נפוצים כמו אקמול או אופטלגין בביתו. במידה והכאבים נמשכים, אינם מגיבים למשככי כאבים או מלווים בהקאות והתייבשות – בדרך כלל יפנה המטופל לרופא משפחה אשר יבצע הערכה ראשונית קלינית ובמידת האפשר בדיקות דם ובדיקות הדמיה.

במידה והמצב אינו חריף, והכאבים נשלטים על ידי משככי כאבים, ללא הקאות, ללא סימני זיהום (כגון חום גבוה או צמרמורות) וללא סימנים של סבל כלייתי בבדיקות הדם (עלייה משמעותית ברמת הקראטינין בדם), יופנה המטופל לבדיקת הדמיה. כיום, בדיקת הבחירה (Gold Standard) לאבחון מדויק היא CT פרוטוקול אבנים (ללא חומר ניגוד), או לחלופין אולטרסאונד במקרים מסוימים. במידה והמצב הוא חריף – ויש חשש לחסימה המלווה בזיהום (מצב מסכן חיים הנקרא אלח דם או ספסיס) – יופנה המטופל באופן מיידי לחדר מיון בבית חולים או מרכז רפואה דחופה של קופת חולים לקבלת טיפול דחוף, ניקוז הכליה או אשפוז.

השלב השני – הערכת אורולוג

לאחר בדיקת ההדמייה, במידה ומאובחנת אבן חוסמת בדרכי השתן (בשופכן או במוצא הכליה), יופנה המטופל לאורולוג מומחה אנדואורולוגיה אשר יבצע הערכה קלינית מקיפה. הערכה זו כוללת שקלול של גודל האבן, מיקומה הפיזי, הרכבה המשוער ומצבו הכללי של המטופל. במידה והמצב אינו חריף – אין צורך באשפוז בבית חולים וניתן להמשך בטיפול ומעקב על ידי אורולוג במרפאה.

במידה והרושם כי ישנו סיכוי גדול שהאבן תצא באופן ספונטני עם ההשתנה – קרי אבן קטנה יותר (לרוב עד 5 מ"מ) ובמיקום נמוך יותר במערכת השתן (בשליש התחתון של השופכן, קרוב יותר לשלפוחית השתן), ניתן להמשיך ולעקוב אחר מיקום האבן במסגרת מרפאתית – כל שבוע-שבועיים ביקורת לשם הערכת הכאבים, זיהוי סימני זיהום, מעקב בדיקות דם (תפקודי כליות) ובדיקת אולטרסאונד לווידאו שהחסימה אינה מחמירה.

במידה והאבן אינה נפלטת לבדה תוך 4-6 שבועות, או אם המטופל סובל מכאבים שאינם מאפשרים שגרת חיים תקינה – המטופל מופנה לריסוק האבן.

אופן ביצוע ניתוח לריסוק אבנים בכליות

במידה והרושם כבר בתחילת האבחון הוא שהאבן לא תיפלט לבדה (אבן גדולה, בדרך כלל מעל 7-8 מ"מ, ובמיקום גבוה יותר במערכת השתן או בתוך הכליה עצמה) – יופנה המטופל כבר לאחר האבחנה לניתוח לריסוק אבני כליה בגישה זעיר-פולשנית.

בכל המקרים – במידה ומתפתח מצב חריף במשך המעקב – המטופל יופנה לחדר מיון או לריסוק דחוף של האבן. לקראת הניתוח המטופל מתבקש להיות בצום מאכילה ושתיה למשך 6 שעות. במידה והניתוח הוא מלעורי (PCNL דרך חתך זעיר במותן) או בריסוק עם גלי הדף (ESWL) – על המטופל להפסיק תרופות נוגדות קרישה ומדללי דם מספר ימים לפני הניתוח, מחשש לדימום.

משך ההפסקה תלוי בסוג המדלל (אספירין/פלביקס/ברילינטה – 5-7 ימים, קומדין – 7 ימים, קלקסן – 24 שעות, פרדקסה/אליקוויס – 3 ימים). לפני ניתוח אורטרוסקופיה (החדרת סיב אופטי דק דרך דרכי השתן הטבעיות וריסוק בלייזר) ניתן לעיתים להמשיך בנטילת מדללי דם כתלות בסיכון בהפסקתם (ההחלטה היא קלינית אינדיבידואלית של הרופא המנתח טרם הניתוח).

התאוששות לאחר ניתוח אבנים בכליות

לאחר הניתוח המטופל מאושפז 1-3 ימים בבית החולים כתלות בסוג הניתוח ומורכבותו. במידה ומדובר באורטרוסקופיה או בריסוק בעזרת גלי הדף, ההתאוששות היא לרוב מהירה מאוד וניתן להשתחרר באותו יום או לאחר יממה השגחה. במידה ומדובר בריסוק מלעורי (PCNL) המיועד לאבנים גדולות במיוחד (כגון אבני יציקה), יש צורך באשפוז של 2-3 ימים למעקב צמוד אחר מדדים, שתן ודימומים.

לאחר ניתוח אורטרוסקופיה בדרך כלל יש צורך בהשארת תומכן (סטנט פנימי מסוג JJ) בשופכן למספר ימים עד מספר שבועות. מטרת הסטנט היא לאפשר מעבר תקין של שתן ופירורי אבן, ולמנוע חסימה עקב בצקת בשופכן. לאחר ריסוק מלעורי מושאר קטטר שתן שופכתי, נקז מותני (נפרוסטום) ולעיתים גם תומכן בשופכן. למעט מקרים חריגים, כל הצנרת היא זמנית בלבד ומוצאת בהדרגה לאחר הניתוח במרפאה. חשוב להקפיד על שתייה מרובה בתקופת ההתאוששות כדי לשטוף את המערכת משאריות האבן וקרישי דם קטנים.

שאלות ותשובות: הפרוצדורה לטיפול או ניתוח באבנים בכליות

  1. מתי ניתן להסתפק במעקב מרפאה ומתי יש לפנות בדחיפות לחדר מיון?
    במידה והכאבים נשלטים על ידי משככי כאבים ואין הקאות, סימני זיהום (חום וצמרמורות) או עלייה משמעותית בקריאטינין בדם, ניתן להמשיך בטיפול ומעקב במרפאה. לעומת זאת, במצבים חריפים שבהם הכאבים אינם מגיבים לתרופות, או כשהם מלווים בהתייבשות, הקאות או סימני סבל כלייתי (וזיהום חסימתי) – יש לפנות מיד לחדר מיון או למרכז רפואה דחופה.

  2. באילו מקרים ימליץ האורולוג על המתנה וניסיון לפליטה ספונטנית של האבן?
    המתנה ומעקב (למשך 4-6 שבועות) אפשריים כאשר יש סיכוי גבוה שהאבן תצא לבדה. לרוב מדובר באבנים קטנות יחסית (עד 5 מ"מ) הנמצאות במיקום נמוך במערכת השתן (קרוב לשלפוחית, בשופכן הדיסטלי). המעקב כולל ביקורת מדי שבוע-שבועיים להערכת כאבים, בדיקות דם ואולטרסאונד.

  3. מהן הנחיות הצום והפסקת מדללי הדם לקראת הניתוח?
    לפני הניתוח יש להקפיד על צום מלא (אוכל ושתייה) למשך 6 שעות. בנוסף, בניתוחים מלעוריים או בריסוק בגלי הדף, חובה להפסיק נטילת מדללי דם מספר ימים מראש (החל מ-24 שעות לקלקסן ועד 7 ימים לקומדין או אספירין). בניתוחי אורטרוסקופיה, ההחלטה על הפסקת המדללים מתקבלת על ידי הרופא המנתח בהתאם לסיכון האישי של המטופל.

  4. כמה זמן נמשך האשפוז לאחר הניתוח ומה קובע את אורכו?
    האשפוז נע בין שעות בודדות לשלושה ימים, בהתאם לסוג הפעולה:

    • אורטרוסקופיה (URS) או ריסוק בגלי הדף (ESWL): לרוב מדובר באשפוז יום או לינת לילה אחת להשגחה ושחרור למחרת.

    • ריסוק מלעורי (PCNL): מצריך אשפוז ממושך יותר של 2-3 ימים לצורך השגחה, טיפול בכאב ומעקב אחר נקזים.

  5. איזו "צנרת" זמנית עשויה להישאר בגוף המטופל לאחר הניתוח?
    לאחר אורטרוסקופיה, מושאר לרוב תומכן (סטנט פנימי מסוג JJ) בשופכן למספר ימים עד שבועות כדי למנוע חסימה. בניתוח מלעורי עשויים להישאר קטטר שתן, נקז מותני מהכליה החוצה (נפרוסטום) ולעיתים גם תומכן בשופכן. בכל המקרים (למעט חריגים), הצנרת היא זמנית בלבד ומוצאת בהדרגה על ידי הצוות הרפואי לאחר הניתוח.

  6. האם הניתוחים לריסוק אבנים מבוצעים בהרדמה מלאה?
    רוב ניתוחי ריסוק האבנים האנדוסקופיים (אורטרוסקופיה לייזר ו-PCNL) מבוצעים תחת הרדמה כללית כדי להבטיח את נוחות המטופל ומניעת תזוזה במהלך עבודת הלייזר העדינה. ריסוק חוץ-גופי בגלי הדף (ESWL) מבוצע לרוב תחת טשטוש עמוק או אלחוש מקומי בלבד.

  7. האם הוצאת התומכן (הסטנט) לאחר הניתוח היא פעולה כואבת?
    הוצאת הסטנט היא פעולה מרפאתית קצרה האורכת שניות ספורות. היא מבוצעת באמצעות מכשיר דק (ציסטוסקופ) המוחדר לדרכי השתן תחת אלחוש מקומי באמצעות ג'ל. ייתכן חוסר נוחות קל או צריבה, אך לרוב הפעולה אינה מוגדרת ככואבת ואין צורך בהרדמה.

  8. האם כדאי לשמור את פירורי האבן שנפלטו בשתן?
    בהחלט כן. מומלץ לסנן את השתן ולשמור כל פירור אבן שנפלט. שליחת האבן לאנליזה מעבדתית תאפשר לאורולוג ולנפרולוג לדעת ממה מורכבת האבן (למשל, סידן אוקסלט או חומצת שתן), מה שיסייע בהתאמת "טיפול ממוקד מטבולי" למניעת חזרתה בעתיד.

  9. איך ניתן למנוע חזרה של אבנים בכליות לאחר הטיפול?
    לאחר הריסוק וההחלמה, חשוב לבצע בירור מטבולי מלא. הצעד הראשון והחשוב ביותר למניעה הוא הקפדה על שתייה מרובה (לפחות 2.5-3 ליטרים ביום) כדי לייצר שתן צלול. כמו כן, בהתאם להרכב האבן שהוצאה, הרופא עשוי להמליץ על שינויים תזונתיים (כמו הפחתת מלח או חלבון מהחי) או מתן תרופות ספציפיות.

לשאלות נוספות או התייעצות עם ד"ר ניר קליינמן, צרו איתנו קשר ונשמח לסייע בכל.

קראו עוד מידע מקצועי מהאתר שלנו בנושא זה:

אהבתם? שתפו