אבחון אבנים בכליות

כיצד מאבחנים אבנים בכליות? 

בכתבה הנוכחית נסקור דרכים שונות עבור אבחנה של סוג האבנים בכליות וכיצד מבצעים אבחון אבנים בכליות בצורה נכונה ומדויקת.

מה הן אבנים בכליות? 

אבנים בכליות הן צברים של מינרלים הנמצאים בשתן אשר תחת תנאים מסוימים מצטברים לכדי מסות. האבנים מגיעות בהרכבים וגדלים שונים, ונוצרות בדרכי השתן העליונות (אגן הכליה וגביעי הכליה) מהן יכולות לנוע לשופכנים (הצינורות המחברים בין הכליות ושלפוחית השתן), ומשם לשלפוחית השתן והחוצה דרך השופכה לאסלת השירותים.

הסיבות להיווצרות אבנים בכליות

ישנן כמה סיבות לאבנים בכליות – מצבים מטבוליים נרכשים או מולדים הגורמים להפרת איזון המינרלים בשתן: 

– מיעוט בשתיה
– מצבים מבניים הגורמים להפרעות בזרימה של השתן
– דיאטה עשירה בחומרים המעודדים יצירת אבנים, או ענייה בחומרים מעכבי יצירת אבנים

התהליך מתחיל בהיווצרות גרגר קטן שהולך וגדל עם הזמן ככל שהתנאים המעודדים יצירת האבן עדיין נמשכים.

סוגי אבנים בכליות:

ישנם מספר סוגים של אבנים בכליות:

אבנים המכילות סידן: מהוות 80% מסך האבנים, כשרובן המכריע מכילות גם אוקסאלאט. האבנים הללו סופגות קרינה בדומה לעצמות ולכן נראות בצילומי רנטגן.

סיבות לאבנים בכליות מסוג זה:

1. הפרשת יתר של סידן בשתן – עקב ספיגת יתר של סידן במעיים וצורך בהפרשתו החוצה מהגוף (יכול להיות עקב דיאטה עשירה בסידן או מצב מטבולי הגורם לספיגת יתר של סידן), ספיגת יתר של סידן מהעצמות וצורך בהפרשתו החוצה מהגוף (יתכן עקב ספיגה של עצם – אוסטאופורוזיס, רמה גבוהה של הורמון פארא-תירויד PTH, או מחלות אחרות המערבות את העצמות), או "בריחת סידן" בשתן (עקב תרופות או מחלות המערבות הכליות).
2. פעילות נמוכה של מעכבי יצירת אבנים בשתן או פעילות גבוהה של מעודדי יצירת אבנים – רמה נמוכה של ציטראט או מגנזיום, רמה גבוהה של חומצה אורית, רמה גבוהה של אוקסאלאט, שינויים במאזן החומציות של השתן.

אבנים המכילות חומצה אורית: מהוות כ- 7% מסך האבנים. אבנים אלו אינן נראות בצילום רנטגן רגיל.
אבנים אלו יכולות להיווצר עקב

1. רמות גבוהות של חומצה אורית בדם היכולות לנבוע מצריכת יתר של פורינים (מרכיב הנמצא בכמות גדולה בבשרים, מוצרי חלב, תרד, פטריות, חלק מהדגים ועוד), או יצור יתר של פורינים (לסובלים ממחלת השיגדון Gout או למקבלים טיפול כימותרפי).
2. נטיה לשתן חומצי אשר גורם להתגבשות של חומצה אורית – יכול להיווצר מנטיה גנטית לחומציות יתר של השתן (gouty diasthesis), ומחלות גנטיות נדירות אחרות של הכליות.

אבני זיהום: מהוות כ- 7% מסך אבני הכליה. אבנים המורכבות מתרכובת הנקראת Struvite המכילה מגנזיום, אמוניום וזרחן. האבנים הללו נוצרות בנוכחות זיהום ארוך טווח של השתן.

האבנים מסוג זה יכולות להגיע לגדלים גדולים מאוד ואף למלא חלק או כל מערכת השתן העליונה (אבן יציקה חלקית או שלמה).

הטיפול הוא בדרך כלל בניתוח מלעורי PCNL. יש חשיבות עליונה לטיפול מלא באבן ללא השארת פירורים במערכת השתן לאחר הניתוח, מכיוון שהאבנים נוטות לגדול ולהיווצר שנית. בנוסף, יש חשיבות לטיפול אנטיביוטי וסילוק הזיהום.

אבני ציסטין: אבנים נדירות יחסית המהוות 1-3% מסך האבנים. נגרמות עקב מחלה גנטית נדירה הגורמת להצטברות של חלקי ציסטאין במערכת השתן.

הציסטאין מופרש בשתן, מתחבר בינו לבין עצמו ויוצר מולקולות ציסטין. אלו מצטברות ויוצרות האבנים.

למחלה זו נטיה משפחתית, וחולים אלה יוצרים אבנים בקצב גבוה מאוד. יש חשיבות עליונה להצמדות להמלצות תזונה, שתיה מרובה וטיפול תרופתי מתאים.

כמו כן מעקב מרפאתי הדוק כולל בדיקות הדמיה על מנת לזהות אבנים לפני הופעה של מצבים דחופים. כל אלו מטרתם למנוע נזק כלייתי ארוך טווח.

איך מאבחנים את סוג האבן?

אבחון של סוג האבן בכליית האדם מתבצעת על ידי רופא מומחה לאבנים בכליות, תוך שימוש באנליזה של פיסה של האבן הנשלחת לבדיקה במהלך הניתוח. התוצאה מראה את הרכב האבן. לעיתים מדובר במספר מרכיבים (לדוגמא: סידן-אוקסאלאט וגם חומצה אורית).

בנוסף, מראה האבן בצילום רנטגן או CT יכול לרמז על ההרכב שלה (אבני סידן יראו בולטות יותר, אבני חומצה אורית יראו שקופות יותר).

אולם, סוג האבן עדיין לא אומר לנו למה היא נוצרה וכיצד למנוע אותה. לכן ישנם אורולוגים שלא מבצעים אנליזה של האבן כלל. על מנת לטפל באבנים הבדיקה החשובה ביותר היא איסוף שתן במשך 24 שעות, שליחת דגימה שלו למעבדה וביצוע אנליזה מטבולית של השתן.

בדיקה זו מפרטת את הכמויות שכל מינרל מופרש בהן בשתן. לאחר קבלת התוצאה ידע האורולוג איזה מינרל מופרש ביתר, איזה בחסר, והאם המטופל שותה מספיק במהלך היום. לאחר מכן יוכל האורולוג לתת המלצות תזונה, שתיה, וטיפול תרופתי.

לאחר יישום ההמלצות המטופל יתבקש לחזור על בדיקת איסוף השתן וכך יוכל האורולוג לעקוב אחר יעילות הטיפול ולבצע התאמות.

שאלות ותשובות: אבחון אבנים בכליות

1. כיצד מתבצע האבחון הראשוני של אבנים בכליות אצל ד"ר קליינמן?
תהליך האבחון מתחיל בבדיקה קלינית ובתשאול מעמיק של המטופל לגבי התסמינים שהוא חווה (כמו כאבי מותן או שינויים במתן השתן). בהמשך, האבחון משלב בדיקות מעבדה ובדיקות הדמיה מתקדמות כדי לקבל תמונה מלאה על מצב האבנים ומערכת השתן.

2. מדוע בדיקת CT (סי-טי) נחשבת לכלי האבחוני המרכזי?
בדיקת CT (ללא חומר ניגוד) היא הדרך המדויקת ביותר לזהות אבנים בדרכי השתן. היא מאפשרת לראות אבנים קטנות מאוד שעלולות להתפספס בבדיקות אחרות, ונותנת למנתח מידע קריטי על מיקום האבן, גודלה המדויק ורמת הקשיות שלה – נתונים שקובעים אם המטופל יזדקק לניתוח או לטיפול שמרני.

3. מה ניתן ללמוד מבדיקות השתן והדם במהלך האבחון?
בדיקות המעבדה חיוניות להשלמת התמונה: בדיקת שתן יכולה להראות נוכחות של דם (גם אם אינו נראה לעין) או סימנים לדלקת וזיהום. בדיקות הדם עוזרות להעריך את רמת תפקוד הכליות ואת מאזן המלחים והחומציות בגוף, שעשויים להצביע על הגורם להיווצרות האבן.

4. האם בדיקת אולטרסאונד יכולה להחליף בדיקת CT באבחון אבנים?
אולטרסאונד היא בדיקה יעילה מאוד שאינה כרוכה בקרינה, והיא משמשת לרוב כבדיקה ראשונית או למעקב. עם זאת, היא מוגבלת יותר ביכולתה לזהות אבנים קטנות בשופכן. במקרים רבים ד"ר קליינמן ישתמש בשילוב של הבדיקות כדי להגיע לאבחנה המדויקת ביותר.

5. מהי החשיבות של אבחון מוקדם של אבנים בכליות?
אבחון מוקדם מאפשר לזהות אבנים עוד לפני שהן גורמות לחסימה מלאה, לזיהום חריף או לנזק בלתי הפיך לתפקוד הכליה. זיהוי מדויק של סוג האבן ומיקומה מאפשר להתאים טיפול מונע או כירורגי זעיר-פולשני המונע סיבוכים עתידיים וכאבים מיותרים.

בפרק 3 של המדריך לטיפול באבנים בכליות תוכלו לקבל תמונה מלאה של אבחון, תסמינים ודרכי זיהוי של אבנים בכליות, ולגלות אילו בדיקות נוספות כדאי לבצע כשקיים חשש לאבנים בכליות.
לקריאת פרק 3, לחצו כאן >>